מראה - מגזין בעניני מדינה, חברה ותרבות
27.1 - 3.2.2012 ג' בשבט התשע"ב
גליון 183
עם כל הכבוד לשופטת בייניש
בן בוגוסלבסקי
אז אחרי שאלי ישי אמר בפה מלא את מה שכולם יודעים ("ללא חילונים אין הכנסות, אין מסים, אין תעשייה") לפני מספר שבועות היה זה תורה של דורית בייניש להגיד בפה מלא את מה שכולם יודעים – בית המשפט העליון אינו מייצג את כלל הקבוצות בחברה הישראלית. או במילותיה שלה: "אכן, ראוי שיתקיים בהרכב שופטי בית המשפט העליון 'שיקוף' של הציבור, אך שיקוף אין משמעו ייצוג".
ניסיתי להתייחס למשפט הזה ברצינות. לא הצלחתי. איך זה עובד בפועל? אם רק קבוצה
המשך

בעקבות "רצח בין ידידים – אורי אבנרי: סיפור מלחמה פוליטי" מאת אמנון לורד
עמוס גורן
איני יודע איך תיראה שנת 2012, אך 2013 תהיה שנה חגיגית: בשנה זאת נחגוג את יום ההולדת ה-90 של שלושה ישראלים שנולדו באותו זמן והשפיעו רבות על עיצוב החיים בארץ – שמעון פרס (כנראה יליד 2 באוגוסט 1923 אך נוהג לחגוג ב-16 בחודש), אורי אבנרי (10 בספטמבר 1923) וחיים גורי (9 באוקטובר 1923). כל אחד מהם יוכל להסתכל לאחור על דרכו ועל התלמידים שהעמיד וכל אחד מהם יראה עולם אחר.
המשך

עידן כהן
במאמרו "התסכול והסחיטה" ("מראה" גליון 182) קובע ד"ר קידר כי "מרבית המצרים מתוסכלים כיום מאוד מתוצאות המהפכה מודאגים מאוד בנוגע לעתידה של מצרים, בעיקר בשל הידרדרות מצבה הכלכלי".
יש להטיל ספק בקביעה זו. הבחירות במצרים לא העלו תמיכה רבה באידיאולוגיה שתומכת בפיתוח וצמיחה כלכלית, דהיינו הליברליזם. מחצית מהבוחרים המצריים תמכו בתנועת "האחים המוסלמים" אשר מטרתה העיקרית היא תיקון פני החברה באמצעות האיסלאם (סייד קוטוב, "מניפסט האיסלאם הרדיקלי", הוצאת רסלינג). במילים אחרות, הבוחר המצרי הביע בבירור את עמדותיו כי השלטת האיסלאם במצרים גובר בחשיבותו על שיפור המצב הכלכלי. כך, האידיאולוגיה הדתית הופכת לעיקר העיקרים, ואילו המצב הכלכלי נמצא בעדיפות נמוכה יותר.
ד"ר קידר יוצא מתוך נקודת הנחה מערבית כי המצב הכלכלי הוא המדד העיקרי לאושרו של
המשך
לכל המכתבים
letters@maraah-magazine.co.il
:פניות ומכתבים למערכת
מכתבים עניינים יתקבלו בברכה.
המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המכתבים, ושומרת לעצמה את הזכות לערכם ו/או לא לפרסמם במלואם.
מכתבים ללא שם ומען של שולחיהם לא יפורסמו
מי יציל את המציל
כלכלת הרווחה נוכח משבר האירו
שלמה פרלה
משבר האירו מעלה כמובן תהיות באשר למקומה של כלכלת הרווחה באירופה בפרט ובעולם המערבי בכלל. יש הטוענים , וביניהם כמובן חוגים רפובליקנים ושמרניים בארצות הברית, כי הגישה הסוציאל-דמוקרטית האירופית היא שמונחת בבסיס משבר החובות. הטיעון הוא שגישה זו אילצה את הממשלות ללוות מעל יכולתן, ובעיקר על רקע השינויים הדמוגרפיים באירופה של אוכלוסייה מזדקנת וכלכלה שצמיחתה מדשדשת. מסקנתם של הטוענים כך היא כי יש לשוב ולאמץ את האתוס הליברלי הקלאסי של "ממשלה קטנה", כלומר ממשלה שהוצאותיה הציבוריות צנועות.
פול קרוגמן, הכלכלן האמריקני עטור פרס-נובל, יוצא נגד טיעונים ליברליים אלה.
המשך
מערכת שלטונית בהתהוות
הסיכויים לאיחוד החברה המצרית המזרחית המשוסעת בעזרת כלים מערביים
מרדכי קידר
ב-25 בינואר 2011, לפני שנה בדיוק, החלו המוני צעירים מצריים לזרום לככר אלתחריר ("השחרור", מהכיבוש הבריטי) כדי למחות נגד שלטונו העריץ והמושחת של חוסני מובארק אשר ישב על כס השלטון כמעט שלושים שנה. הוא היה הרביעי בשרשרת השליטים ששלטו על מצרים מאז מהפכת הקצינים החופשיים ב-23 ביולי 1952. קדמו לו מוחמד נגיב, גמאל עבד אלנאצר ואנוור סאדאת. מאז המהפכה ההיא לא התקיימו בחירות אמיתיות
המשך
לשמחה מה זו עושה?
דווקא דעת הרוב בבג"ץ חוק האזרחות מייצגת עמדה אנטי-ציונית
יובל ברנדשטטר
גיל ושמחה פקדו את נאמני ארץ ישראל בעקבות החלטתו של בית המשפט העליון להותיר על כנה את הוראת השעה בנושא נישואי פלסטינים עם ערבים ישראלים. אם לדון על פי הדיצה והרינה, הרי שבג"ץ הפך את עורו, ומעתה, במקום לשמש מקל חובלים בידי האנטישמים המשתמשים בממסד המשפטי כדי לרוצץ את מוח הציונות, יגן בית המשפט על הציונות בפני המתנקש הערבי הסדרתי. עוד מעט ומשקה יוצע ברבים, והעיר ירושלים צהלה ושמחה.
אלא שמבט מפוכח מוחק כל שמחה מעל פני המתבונן האובייקטיבי.
המשך
בתקשורת נשים מבטחנו?
אפילו ב"ניו-יורק טיימס" האתיקה כבר אינה מחייבת אובייקטיביות
אלי פולק וישראל מידד
"העורך הציבורי", שהוא המקביל לנציב התלונות של ה"ניו-יורק טיימס", עורר השבוע סערה בתקשורת כשהטיל ספק באחריותה ומחויבותה של העיתונות להוציא את האמת לאור. ארתור בריסביין העלה את הנושא, כשתהה אם זה אכן הולם שעיתונאי אובייקטיבי "ייקח צד" ויציין כי מישהו שיקר. הוא אף העלה את הסברה כי מי שמצביע על שקר הוא למעשה "ויג'ילנטי", כלומר נוטל לידיו את החוק כדי לשמור על האמת.
ברשימה שצירפה לטור של בריסביין, ציינה ג'יל אברמסון, עורכת ראשית בעיתון כי מאמרו של בריסביין היה
המשך
דואר אלקטרוני *
שם
אילו המופתי היה רב בחברון
מנפלאות התקינות הפוליטית: אם המופתי של ירושלים, כבעל סמכות ומרות דתית, מטיף בכנס של ארגון הטרור פת"ח – על כך שאחרית הימים לא תגיע עד שהיהודים לא יחוסלו, וכי היהודים צאצאי קופים וחזירים – דבריו באים ישירות מהקוראן ומהנביא מוחמד, ולכן הם מוגנים במסגרת חופש הדת, חופש הביטוי ואמירת אמת אקדמית-מדעית. אם אנו אומרים שהאידיאולוגיה הרצחנית הזו היא חלק אינטגרלי ובסיסי של האיסלאם – מדובר בהסתה, חילול דת, רדיפה דתית ועוד מונחים שנועדו לסתימת-פיות ולהסתרת האמת.
שלום בתשלום
עבדאללה מלך ירדן איים באפשרות של הקפאה מוחלטת של היחסים עם ישראל, אם לא תחול התקדמות במו"מ עם הפלסטינים. מוצע כאן, שבמקרה כזה יבוטל כליל הסכם השלום בין שתי המדינות, כולל התחייבותה של ישראל לספק לירדן 50 מיליון מ"ק מים בשנה מהכינרת, לחלוק את מימי הירמוך עם ירדן ולפתח מקורות מים נוספים עבורם. ובהזדמנות זאת, מן הראוי להזכיר למלך, כי כדמוקרטיה, ישראל לא תוכל להתנגד לרצונו של הרוב הפלסטיני בממלכתו לקבוע מי יהיו שליטיו.
לא למדה כלום
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', אמרה: "אטיאס יכול היה לבחור בכלים שיביאו שינוי ובשורה לכלל אזרחי ישראל, אך במקום זאת בחר להמשיך במדיניות הקפיטליזם החזירי. שינוי יסודי בשוק הדיור יקרה רק כשהממשלה תיכנס לשוק הדיור, תבנה דיור ציבורי ותסדיר את מחירי השכירות והדירות". היא רק שכחה לציין שבסרט הזה כבר היינו, והוא דווקא לא היה משהו: הבמאים, המפיקים, התסריטאים ועובדי הבמה כולם היו מחוברים היטב למפלגות הפועלים הלא חזיריות, ודווקא הדיירים שנאלצו לחיות בסרט הזה התרחקו ממפלגות אלו כמו מאש.
לקחים משפטיים
יחידת הקומנדו האמריקני חילצה שני עובדי סיוע מערבים – אמריקנית ודני – שנפלו בשבי של כנופיית שודדי ים סומליים ב-25 באוקטובר האחרון. בהודעתו מאתמול אמר ברק אובמה כי "זהו מסר נוסף לעולם שארה"ב תפעל בנחישות נגד כל האיומים על אנשינו". הוא גם אמר כי "ארה"ב לא תסבול חטיפה של אזרחינו ולא תחסוך מאמצים להבטיח את בטחונם ולהעמיד את שוביהם לדין". לו היו האמריקנים לומדים מאיתנו, היו משחררים את החוטפים ב"עיסקאות" חליפין, וכך היו יכולים להעמיד אותם לדין שוב ושוב.
ברכות לאיילת שקד
על זכייתה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ לשנת 2012 – תשע"ב מטעם "האגודה לזכות הציבור לדעת". איילת שקד עומדת בראש תנועת "ישראל שלי" שאותה הקימה עם נפתלי בנט לפני שנתיים.
2008 כל הזכויות שמורות ©
שלח לחבר
created by Tvuna-Millenium