מראה - מגזין בעניני מדינה, חברה ותרבות
27.3 - 9.4. 2015 ז' בניסן התשע"ה
גליון 330
העם הקשיב, עשה את חישוביו ההגיוניים, בדק את המציאות שבה הוא חי לעומת המציאות המומצאת – והחליט
קובי קמין
לאורך תקופת הבחירות לא כתבתי מאמרים, לא פרסמתי מנשרים, לא פציתי פה.
ומדוע?
כי כמו שכתבתי פעמים רבות לפני כן, העם, רבותי, למרות הכל, אינו מטומטם.
ואחזור על כך: העם, רבותי, אינו מטומטם.
ולמי שעדיין מתלבט (כי הבחירות אומנם חלפו, אז מה?) אם תרצו, הרי לכם סיכום קצר של עלובי הנפש מהתקשורת בחודשים האחרונים:
המשך

פעם חשבנו כי ישראל תלויה ביהדות ארה"ב, אך כיום נדמה כי דווקא קיומה של יהדות ארה"ב תלוי בישראל ובהזדהות עמה
מרדכי קידר
בשבע השנים האחרונות ערכתי מסעות הרצאות בארצות-הברית וקנדה בחופשת הסמסטר בחודשים ינואר-פברואר. המסע כולל מוסדות אקדמיים, ארגונים יהודיים, נוצריים ומוסלמיים, הופעות בתקשורת ומפגשים עם פוליטיקאים. שלוש פעמים הייתה לי הזכות לדבר בגבעת הקפיטול בפני יועצים של חברי קונגרס.
גם השנה, למרות החורף הקשה בצפון אמריקה, נסעתי למסע ההרצאות השנתי. אישית
המשך

אמנון ליכטנשטיין
שלושה ימים בלבד לאחר הבחירות כתב נחום ברנע במאמרו "מסעות בנימין הרביעי" ("ידיעות אחרונות" המוסף לשבת , 15.3.15) כך:

"דווקא בתחום הכלכלי הוא (נתניהו) זכה להשגים, ביציבות, ברווחה היחסית".
כך, כהרף עין, נגוזו להם 800 אלף ילדים רעבים, 200 אלף זקנים הנוברים באשפתות, רבבות החולים הנאנקים מכאבים במסדרונות של בתי החולים בשל חוסר טיפול, ועוד כהנה וכהנה – כל האומללים האלה שברנע ועמיתיו לדעה לא חדלו אפילו לדקה לשטוף את מוחותינו בעיניינם, מאז שהוחלט על קיום הבחירות.
מתי אירע הנס הזה? אליבא דברנע, רק 3 ימים לאחר הבחירות. האומנם? עיני מי תנקר, מר ברנע? מתי דיווחת אמת? לפני הבחירות, או אחריהן?
המשך
לכל המכתבים
letters@maraah-magazine.co.il
:פניות ומכתבים למערכת
מכתבים עניינים יתקבלו בברכה.
המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המכתבים, ושומרת לעצמה את הזכות לערכם ו/או לא לפרסמם במלואם.
מכתבים ללא שם ומען של שולחיהם לא יפורסמו
פוסט-מורטם
כל עוד החושבים נכונה מאמינים בשקרים של עצמם ובנרטיב שחיברו לעצמם כחלופה לעם, לארץ ולספר הספרים, הגופה הזו של השמאל הפוליטי תישאר בקירור עמוק
יובל ברנדשטטר
כשנפטר חולה בנסיבות בלתי ברורות, חייב הרופא להמליץ למשפחה על נתיחה שלאחר המוות, ובלועזית, פוסט-מורטם.
דווקא המונח בעברית טוב יותר מן הלועזי. פוסט-מורטם, אחרי המוות, יכול להיות הכל – לוויה, שירת מלאכים, מטח של שלוש יריות. בעברית זהו ניתוח – ניתוח גשמי וניתוח מחשבתי – על מנת לברר את סיבת הכישלון, כשהמוות ניצח את הרפואה.
בימים האחרונים עורכת התקשורת נתיחה שלאחר
המשך
האם יש עתיד לחזון שתי המדינות?
גם אם קיימת נכונות מצד כשליש מהאוכלוסייה הפלסטינית להסכם פשרה על בסיס מתווה קלינטון, אין אף מנהיג פלסטיני המסוגל ליישם אותו
שאול ברטל
ב-2011, זמן קצר לאחר פרוץ האביב הערבי שהוביל לחורבן סוריה, יצא לאור ספרו של אורי שגיא בשם היד שקפאה. הספר עוסק בשאלה כיצד "לקתה" ממשלת ישראל בחוסר ראות, "והחמיצה" את השלום עם סוריה תמורת רמת הגולן. נזכרתי בכך לאור דבריו האמיצים של ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו טרם היבחרו: "אני חושב שכל מי שהולך להקים היום מדינת פלסטינית ולפנות שטח, נותן שטח התקפה לאיסלאם הקיצוני נגד מדינת ישראל. זו המציאות האמיתית שנוצרה כאן בשנים האחרונות. מי שמתעלם מזה טומן את ראשו בחול".
המשך
רוני גורדון
המיליארדים זורמים למצרים
על תוכניות המשטר באיראן למזרח התיכון ועוד
מנשה שאול
בתקופה האחרונה הייתה לנשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי עדנה. בוועידה הכלכלית למען מצרים שהתכנסה במשך 3 ימים בשארם אלשייח' נכחו 15 ראשי מדינות ונציגים של 80 מדינות. איראן, טורקיה וישראל לא הוזמנו לוועידה.
המשך
מה לא ברור?
איראן בפתח וגרבוז השין גימל
טל בן דור
"המחנה הציוני" הוכיח בבחירות האחרונות כי המחנה אינו ממש טהור, כי שעריו פרוצים, וכפי שזה נראה, השין גימל הוא האשם המרכזי בכך שגנבו את הקולות מתחת לאפם המורם מעם והמתנשא להחריד של חבורת הפיקוד האחורית והזחוחה.
המשך
דואר אלקטרוני *
שם
חג חירות שמח
הגיליון הבא יעלה עוד שבועיים
השמאל בישראל בכל זאת נחוץ
לי סמית, עורך השבועון "וויקלי סטנדרד", הצביע בסדרת ציוצים בחשבון הטוויטר שלו על כל הדברים שהיו קורים "לולא ביבי". כך למשל הסביר סמית כי "הכל קרה כי ביבי אמר משהו במסע הבחירות שלו ב-2015, שהבית הלבן החליט לחבור לאיראן ב-2009"; או "לולא ביבי, היה אובמה תומך בתנועת המחאה הירוקה באיראן כשזו יצאה לרחובות בעקבות הבחירות המזוייפות של 2009"; או "לולא ביבי, אובמה היה תומך במורדים הסורים להפלת משטרו של אסד כשזה החל לירות ברחובות באנשי אופוזיציה בלתי חמושים"; "לולא ביבי, אובמה לא היה מסיג את כוחות ארה"ב מעיראק ב-2011, כשבכך לא הותיר לארה"ב ברירה אלא להיכנע לתכתיבי איראן בבגדד"; "לולא ביבי, החות'ים לא היו עולים על צנעא"; ו"לולא ביבי, הפלסטינים היו מסכימים למדינה ב-1948". אילו היה סמית מתייעץ עם הנאורים שלנו, לא רק שרשימתו הייתה עשירה יותר, אלא שנוסף על ביבי הוא היה מציין גם אותו חלק של העם בישראל שיש להחליפו.
היהודים – אויבי איכות הסביבה
עימאד חמתו המנחה תוכנית שבועית בנושא איסלאם בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ הסביר לאחרונה כי (27.2.15) "האנושות לא תזכה לשלום, לא לברכה ולא לשלוות נפש, כל עוד הם (היהודים) ממלאים את הארץ שחיתות. איש זקן אמר לי: אם דג אחד נלחם בדג (אחר) בים, אני בטוח שהיהודים אחראים לכך. כמו שאללה אומר: כל פעם שהם מבעירים את אש המלחמה, אללה מכבה אותה, והם ממלאים את הארץ שחיתות, ואללה אינו אוהב את המשחיתים (סורה 64:5)" (באדיבות "מבט לתקשורת הפלסטינית"). אז למה אומרים שברשות הפלסטינית אין חופש ביטוי?
לא, הם לא בעדנו
את תומכי צ'מברלין שחתם על הסכמי מינכן עם אדולף היטלר ניתן להבין הרבה יותר מן התומכים היום בהסכם תאום-מינכן עם חמינאי. שכן אז עוד לא ידעו מה היטלר מעוניין ומסוגל לעשות. אך הנאצים האימפריאליסטים של היום מוכרים לנו היטב. אנו יודעים בדיוק מה הם עושים, מה הם מסוגלים לעשות ומה הם מתכוונים לעשות. ולכן, כלפי תומכי הפיוס, המו"מ וההסכמים עמם – אין הבנה, אין סליחה ואין כפרה.
מותר גם לפרגן לפעמים, כבוד הנשיא
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר (24.3.15) בנאום בחנוכת מוזיאון מדע בבאר-שבע כי הנגב אינו נחשב בעיני הממשלה לחלק מישראל האמיתית, לעומת מרכז הארץ. לדבריו, רבות מן ההחלטות שקיבלה הממשלה בעניין הנגב היו מס שפתיים ונשארו על הנייר. הנשיא ריבלין הוסיף כי הגיעה העת לעשות וכי המדינה חייבת לעזור לכוחות המקומיים בנגב להפוך אותו לחלק מישראל האמיתית.
נראה כי היחס העויין לראש הממשלה – היוצא והנכנס – מעוורת את עיני הנשיא מלראות
המשך
2008 כל הזכויות שמורות ©
שלח לחבר
created by Tvuna-Millenium