מראה - מגזין בעניני מדינה, חברה ותרבות
25.7 - 1.8.2014 כ"ז בתמוז התשע"ד
גליון 299
הסיבות האתניות, השבטיות, הדתיות, הכלכליות וההיסטוריות למלחמת האזרחים הארוכה לא ייעלמו עם סיומו של מבצע "צוק איתן"
עמוס גורן
מלחמה משונה אנו חווים בימים אלה: מצד אחד יש בה טוטאליות ושנאה חשוקת שיניים לאויב, ומצד שני יש בה הרבה עולם כמנהגו נוהג. ביום שבו ספגה ישראל כ-150 רקטות, עברו קרוב ל-200 משאיות עמוסות ירקות טריים, אספקה יבשה, דלק, תרופות וציוד למינהו דרך המעברים קרני וכרם שלום אל תוך חבל עזה. ישראל המשיכה, וממשיכה גם עכשיו, לספק לחבל עזה חשמל, שירותי טלפון, שירותי בריאות והחשוב ביותר: מים. רק אספקת המלט המסיבית נפסקה למשך הלחימה הנוכחית. מי שחושב על מבצע "צוק איתן" כעל מלחמה בין שתי מדינות ובין שני צבאות, עומד משתומם נוכח מחזה האבסורד הזה, שכמוהו לא ראינו אף פעם בהיסטוריה הצבאית. אולם מי שמבין על מה באמת מדובר – אינו מתפלא. בעצם מדובר כאן במלחמת אזרחים, ובמלחמת אזרחים הכל מעורב זה בזה ומצבים כאלה מתרחשים.
המשך

הבחירות הלא מקריות של עורכי החדשות
ישראל מידד ואלי פולק
מבצע "צוק איתן" נכנס לשבוע השלישי. במצב שבו רק מעט מידע מוסמך מעזה מגיע לציבור, מוצאת את עצמה התקשורת במקום קריטי. פרשני הרשתות ואורחים הופכים יותר ויותר מוכרים, דעותיהם, חולשותיהם ומעלותיהם נעשים יותר ויותר ברורים, כמו גם הטוב והרע שבהתנהלותם העיתונאית . לדברי מארק קודינגטון מאוניברסיטת טקסס, עיתונאים "מעצבים את עצמם בעיקר כנותני פרשנות לאירועים במקום להיות מלקטי מידע".
בהתחשב בכך שזהו הסיבוב השלישי של פעילות צבאית מאז תוכנית ההתנתקות ב-2005
המשך

letters@maraah-magazine.co.il
:פניות ומכתבים למערכת
מכתבים עניינים יתקבלו בברכה.
המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המכתבים, ושומרת לעצמה את הזכות לערכם ו/או לא לפרסמם במלואם.
מכתבים ללא שם ומען של שולחיהם לא יפורסמו
אפס סובלנות
דין נצרים כדין תל-אביב
יובל ברנדשטטר
לפתוח את עטרות – לאלתר
מעת לעת אנו מתבשרים על ערים בישראל ההופכות לגיהינום של רעש ברמות בלתי אנושיות בשל קרבתן לנמל התעופה בן-גוריון. בכל פעם שמסלול זה או אחר זקוק לשיפוץ או חסום מסיבה אחרת, מתרחשות ההמראות מעל ערים מאוכלסות (לדוגמא שוהם, או מושב בני עטרות) דבר הדומה להתקפת קטיושות מדי שלוש דקות. גם בלילה עת ההמראות אסורות. להגנתה תאמר הנהלת הנמל, מה אתם רוצים? אנו נמל התעופה היחיד המשרת שבעה מיליון אזרחים ונספחים, ולכן תסבלו.
אלא שאמירה זו בשקר יסודה. שלושים קילומטר ממזרח
המשך
אונס במזרח התיכון
על תרבות הבושה
מרדכי קידר
לאחרונה, בראיון ברדיו נשאלתי איך ניתן להרתיע מחבל מתאבד, כזה שאינו פוחד מהמוות. בתשובה מיידית וקצרה עניתי, מהיכרותי את תרבות המזרח התיכון, כי רק איום באונס על האחות או האם של המחבל יכול להניאו מלבצע את פיגוע ההתאבדות. מובן מאליו שבתשובתי לא התכוונתי לאפשרות שמדינת ישראל תנקוט צעד בלתי מוסרי ובלתי חוקי בעליל הן לפי החוק המקומי והן לפי החוק הבינלאומי. דוגמת האונס נועדה להצביע על הפער התרבותי העצום הקיים בינינו ובין שכנינו במזרח התיכון, ואת קשייה של ישראל בהתמודדותה עם מחבלים כאלה.
המשך
לתוך ביצת הטרור
רוני גורדון
מלחמה א-סימטרית
טילי התעמולה של חמאס
מנשה שאול
אחת מטענות התעמולה השחורה המתנהלת נגד ישראל היא כי המלחמה נגד חמאס היא א-סימטרית. הנימוקים לטענה זו הם כי בצד הישראלי מספר ההרוגים והפצועים אינו מגיע ליותר מעשרות בודדות, ואילו בצד הפלסטיני יש מאות הרוגים ואלפי פצועים. בראיונות בערוצי הטלוויזיה הערביים השבתי על טענה ממין זה בשאלה:
המשך
סוף המלחמה – כניעת חמאס
על מלחמת "צוק איתן" להסתיים בקו אחר, שבו יבחר צה''ל, שיבטיח בצורה הטובה ביותר את בטחון ישראל
אברהם שלום
שר החוץ האמריקני ג'ון קרי נשמע אומר לעוזרו על המלחמה בעזה "אנחנו חייבים להגיע לשם, אני חושב שצריך ללכת הלילה", וכי זה "טירוף'' לשבת בחיבוק ידיים. אם נכמר ליבו על סבלם של תושבי עזה, אינו צריך לבוא לארץ. עליו לנסוע לקטר ולטורקיה התומכות בחמאס וללחוץ על שליטיהן לקבל את הדרישה שתביא מיד את סוף המלחמה ברצועת עזה. הדרישה לסיום מלחמה היא כניעת התוקפן – כניעה מלאה של חמאס ומסירת כל כלי הנשק שלו להשמדה, כמו שדרש אובמה מאסד את הנשק הכימי.
המשך
דואר אלקטרוני *
שם
לישראל אין זכות להגן על עצמה
בכנס שנערך בבית מורשת מנחם בגין (24.7.14) על הלקחים מפרשת גולדסטון, הכריז הדובר המרכזי קולונל ריצ'רד קמפ, מי שבין היתר שימש מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן, כי לישראל אין זכות להגן על עצמה. לדבריו,יש לישראל חובה לעשות כן.
אז מי פה הטיפש?
ההתנתקות היא פרי הביאושים של אוסלו ועל שניהם אנו נאלצים היום לשלם. בעולם שפוי, מבשלי התבשיל הקטלני הזה לא היו מעזים להוציא את אפיהם מבתיהם מחמת הבושה, וודאי שהיו מטילים על עצמם תענית דיבור. אבל לא אצלנו. אצלנו החכמים האלה מחזיקים במיקרופונים, ונותנים לנו שעה שעה את הגיגיהם ואת תחזיותיהם.
לכל מאתרגי מחמוד עבאס בממשלה ומחוץ לה
אז לפני שהמשתעשעים ברעיון להמליך מחדש אותו, את הרשות שלו ואת הארגון שלו על עזה, כשהם משתפים פעולה עם השקר שמדובר בפארטנר לגיטימי – הנה לכם כמה פנינים לדרך:
* העמוד הראשי של הפייסבוק של פת"ח (10.7.14) האדיר שלוש נשים מתאבדות שרצחו 62 ישראלים בהם 12 ילדים ופצעו למעלה ממאה;
* בעמוד הראשי של הפייסבוק של פת"ח יש צילומים של פעילי הארגון מחלקים סוכריות לעוברים והשבים, לחגוג את "חטיפתו" של חייל צה"ל על ידי חמאס ברצועה.
* פת"ח גם חגג את חטיפתם של שלושת הנערים בגוש עציון.
* גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של ארגונו (המתון) של אבו-מאזן, פרסם (9.7.14) סרטון וידיאו בעברית שבו אזהרה לכל תושבי ישראל לברוח מארצם של הפלסטינים, כי המוות מטילי KN-103 בא אליהם.
* במאמר ביומון הרשמי של הרש"פ נכתב כי המלחמות בלוב, עיראק, סוריה ופלסטין תוכננו על ידי ארה"ב כדי להגן על האינטרסים שלה, כי ארה"ב משתמשת במוסלמים קיצוניים כמגן אנושי כדי שחיילים אמריקניים לא יחזרו הביתה בארונות קבורה, וכי האמריקנים הם באמת ראש הנחש (באדיבות "מבט לתקשורת הפלסטינית").
לא עם כל אויב עושים הסכם
במאמר ב"הארץ" (לחושבים בלבד) מונה (די בהתפעלות) מי שהיה ראש אמ"ן שלמה גזית את הישגיו העיקריים של חמאס, ובהם "גיוס תמיכה מכל שכבות העם והחברה בעזה", הקמת מנהרות, אגירה ובנייה של רקטות בטווחים שונים, תכנון וייזום של מבצעים התקפיים, וכל זאת בליווי תוכניות פעולה בתחום המדינה והלוחמה הפסיכולוגית. והמסקנה? אל תדאגו, לא חרטה על כך ש"התנתקנו" ואיפשרנו ל"הישגים" הללו להתרחש לנגד ומתחת לעינינו. ודאי לא הכאה על חטא. המסקנה של האלוף היא ש"עלינו לדעת ולהפנים, כי יש בעל בית חזק בצד השני. המשמעות היא, שיש כתובת ויש עם מי להגיע להסכם שעשוי להחזיק מעמד". הוא אולי לא שם לב שגם לגרמניה במלחמת העולם השנייה היה בעל בית חזק, ועם תוכניות דומות לאלו של חמאס באשר לעתידנו.
2008 כל הזכויות שמורות ©
שלח לחבר
created by Tvuna-Millenium